אנה גדלה עם נזירות, רחוק מהוריה, תחת משמעת קפדנית וריחוק רגשי. רק בגיל 14 חזרה לבית אימה ואז הכירה את פרנצ'סקו. הוא היה בן 29, כריזמטי, אדיב ומחמיא. היא נשבתה. היא אינה יודעת שהוא רוצח מיומן, חסר רחמים, אדם שמחסל את קורבנותיו פעמים רבות בלי להכיר אותם כלל, אלא רק כי עמדו בדרכו של הארגון בו שירת.
היא גם אינה יודעת שהוא נשוי, אבל מבינה באינסטינקט, שעליה להסתיר את קשריו איתו ממשפחתה.
כשהיא מבינה הכל, כבר מאוחר מדי: היא בהריון ממנו. גם את ההריון היא מסתירה ולבסוף כמעט יולדת לבד, על ריצפת האמבטיה,על סף דימום למוות.
אלו החיים של אנה עד כה: מחסור עמוק בחום ואהבה, הסתרה, פחד, חשש מעונש, שקרים ועוד הסתרה.
פרנצ'סקו, אהבת חייה, נכלא, משתחרר ומתחיל את חייו כמנהיג מאפיה בכיר. אנה נהנית מעושר עצום ומכבוד שרוחשים לה כל עבר. שפע הגופות מנוקבות הכדורים שהולכות ונערמות, הנרקומנים הרבים שנזונים מהסמים שבן זוגה מבריח, האדמות הסופגות פסולת רעילה (משפחת המאפיה עשתה הון מסחר בכך), כל אלה עוברים מעליה. היא אינה יודעת ולא רוצה לדעת.
כאשר פרנצ'סקו נכלא שנית, היא הופכת למנהלת הכספים של משפחת מאפיה עשירה, שחובקת הון של 15 מליארד יורו. היא מוציאה ומביאה החלטות שפרנצ'סקו מקבל בתוך הכלא, מעורבת בכל, עד הפרט הקטן.
כבר אין דרך חזרה.