המוסיקה של המוח

סרט מרחיב אופקים, המחזק מצד אחד אמונות עממיות ומנפץ אחרות.
השמעת מוצרט לתינוקות משפרת את האינטליגנציה שלהם? - שטויות. נגינה משנה את המוח? - כן, בודאי, אבל גם רכיבה על אופניים או כל פעולה שהיא.
כאשר אנחנו מזהים מוסיקה מוכרת, מגורה חלק אחד במוח (האונה הטמפורלית). כאשר אנחנו מנגנים, מגורה אזור אחר וכאשר מוסיקה משפיעה עלינו רגשית, התגובה עוברת לאזור פנימי יותר: המוסיקה מפעילה את כל חלקי המוח שלנו.
האם רגישות מוסיקלית היא ענין של כשרון מולד? הנטיה האינסטינקטיבית היא לומר שכן. המוסיקאים הדגולים דוגמת בטהובן וומצרט אובחנו ככאלה עוד בילדותם והיו ילדים למשפחות של מוסיקאים, מה שאולי מעיד על תורשה (אם כי קשה לבודד את מרכיב החשיפה המוקדמת אותה קבלו בבית).
המחשבה על פיה כשרון מוסיקלי הוא ענין למיוחדים ובודדים עומדת למבחן לאור מחקר שנעשה על שבט אפריקני מבודד, שלאנשיו אין שפה כתובה. לעומת זאת, תחום השירה והנגינה מפותח אצלם מאוד ויש לו שימושים חברתיים מעשיים יום יומיים. התוצאה: רמה מוסיקלית גבוהה של כלל חברי השבט, מה שמעיד על ההשפעה החברתית בפיתוח הכישרון המוסיקלי. 
חוקרים מסוימים סבורים ששירה קדמה ליצירת שפה, אצל האדם הקדמון. כלומר, שבני אדם תקשרו בעזרת שינוי גבהי צלילים ואינטונציות, לפני שיצרו מילים. לטענתם, הדרך בה תינוקות מתקשרים מעידה על כך. עוד בסרט, תיעוד טיפולים בפגועי מוח באמצעות שירה ומוסיקה, המגרות את האזורים הפגועים ומסייעות בשיקומם. הסרט כולל ראיונות עם מגוון רחב של מומחים מתחומים רבים וכמובן משופע במוסיקה.