חייב להחלים

כאשר אדם היה נער, חזו לו הצלחה גדולה בספורט. "אבל אתה חייב להיות עם יותר משמעת עצמית" אמרו לו. אמירה כזו בדרך נועדה לדרבן ולהכניס לתלם אנשים מוכשרים, אך מעט עצלנים. במקרה של אדם, זו היתה יריית פתיחה לדרישות מעצמו, שרק הלכו וגברו. הוא הבין שהוא צריך להיות יותר חזק ויותר רזה.
אז הוא החל לאכול פחות ולהתאמן יותר. מאחר שלא היה לו ליווי מקצועי ולא שיתף אחרים בשאיפות שלו, המעורבות גם ברגשי אשמה (על שאינו מספיק רזה ומספיק חזק) לא ידע שהמעטת אכילה, או אכילה של מזון שאינו מסייע לבניית רקמות, לצד פעילות ספורטיבית גוברת, הן מתכון לאסון.

והאסון אכן הגיע: בעיות מפרקים, כתוצאה מהעומס והממחסור בחלבונים וויטמינים, הפכו להתמוטטות פיזית טוטאלית. הקריירה הספורטיבית שלו נהרסה.
ויחד איתה נפשו.
אחרי טיפול אינטנסיבי והגברת מודעות עצמית, אדם השתקם, בנה את חייו מחדש, הפך לצלם אופנה והקים משפחה. אולם החשש מההרס העצמי המקנן בתוכו אינו נותן לו מנוח.
מבחינתו, הוא לנצח יישאר יהיה כמי שחייב עדיין להחלים.