יער שחור

רשע בלי נתפס לצד אנשים טובים ומעוררי השראה

אישה בעלת נפש פיוטית יוצא לטייל בחורש הסמוך למנזר אליו יצאה לסוף שבוע, לצורך התבודדות, חופשה ושהייה עם עצמה, במנוחה והתנתקות מהחיים. היא לא שבה. בחיפושים אחריה מאותרת גופתה ומתחילה חקירה.
כך מתחיל הסרט, הנראה בתחילה כשחזור חקירה משטרתית. לכאורה עוד סרט 'פשע אמיתי', ז'אנר התופס יפה בשנים האחרונות. אך לאט לאט, עם הסתבכות העלילה והתקדמות החקירה, נגלים לנו קצוות מנוגדים: חוקרי משטרה אינטליגנטים, רגישים ובעלי מוטיבציה, בני משפחה וקורבנות עם תעצומות נפש אדירות -- כל אלה מצד אחד. מצד שני, רשע בלתי נתפס של שני רוצחים. הרוצחים נתפסים לבסוף, אך קשה לקרוא לכך סוף טוב.
ראשית, משום ששתי נשים נרצחו באכזריות. שנית, משום שמעשי הרצח מגלמים רוע לשמו. הם מבוצעים ללא כל סיבה (ולא שסיבה כלשהי מצדיקה רצח): אין שלל, אין תאווה מינית, אין נקמה. כלום.
עם כל האלימות והמתח הגלומים בסרט, זהו גם למרבה הפרדוקס סרט עדין מהבחינה האנושית, שכן את רובו מאכלסים אנשים שאינם פחות ממדהימים.

במאיות: הדר קליינמן צדוק ותמנע גולדשטיין חטב

הפקה: דנה כהן

צילום: אורי אקרמן, יוני זלובין

עריכה: רפאל לוין

מוסיקה מקורית: אלון פרץ

תחקיר: מלי קמפנר