נופים של זיכרון

על זיכרון, אבל, אדריכלות ואנדרטאות בישראל

הן חלק בלתי נפרד מההוויה הישראלית. חלק מאיתנו. אנדרטאות לנופלים והנופלות. כיצד תוכננו? מה הן אומרות עבור משפחות הופלים ועבור הציבור הרחב?

סרט תיעודי בן 30 דקות, העוסק בתרבות ההנצחה בישראל דרך מפעל האנדרטאות לנופלים, הפזורות ברחבי הארץ. הסרט משלב שני קולות מרכזיים: פרופ' מעוז עזריהו, חוקר הנצחה וזיכרון לאומי, המציג את המימד ההיסטורי והתרבותי של תופעת האנדרטאות בישראל; ודליה מאירי, פסלת המתמחה ביצירת אתרי זיכרון באבן בקיבוצים ובמושבים ברחבי הגליל והעמק - קולה של היוצרת מול קולו של החוקר.

קראו כאן את המאמר ארץ זרועה באנדרטאות שכתב במאי הסרט, דוד פישר, בו הוא מתאר את הצורך העצום בישראל, הן על בסיס אישי והן על בסיס לאומי, בהנצחה. הוא יורד לשורשיה המעשיים של התופעה וכיצד דחף הנשיא יצחק בן צבי, בעצמו אב שכול, להקמת אנדרטאות. הוא מסביר מדוע אין אנדרטה לחייל האלמוני, הנהוגה במדינות רבות בעולם וגם מצביע על הקשר המצער, אך הבלתי נמנע, בין אנדרטאות לבין אינטרסים ונדל״ן.

על פי נתונים, שכנראה לא יפתיעו איש, ישראל היא אלופת העולם במספר האנדרטאות לנופלים ביחס לאוכלוסייה. זיכרון, אבל וטקס הם חלק בלתי נפרד מהחברה הישראלית. בתמונה הבאה, נתוני משרד הביטחון, הנכונים ל - 2018:

קורות הארץ הזאת חקוקות באנדרטאות... . אנשי הארץ המיוסרת הזאת עוצרים לידן – ושואלים. הרבה כח טמון בשאלות הללו, בסקרנות לדעת, ללמוד ולזכור.

יצחק רבין

אנחנו מדינה שמנהלת פלירט עם המוות.... איך בונים זיכרון ואיך מתחזקים אותו? זיכרון הוא כמו חיי נישואין: אם לא מתחזקים אותו, הוא דוהה.

ורד ויניצקי-סרוסי // פרופ' לסוציולוגיה

הסרט צולם ב-1992, אך השאלות שהוא מעלה לא נסגרו איתו. מאז 7 באוקטובר 2023, קהילות ומשפחות ברחבי הארץ שבות ועוסקות מחדש בשאלת ההנצחה - כיצד זוכרים, כיצד בונים אתר זיכרון, ומה אומרת האנדרטה למי שנשאר.
שלושים שנה לפני שהחברה הישראלית נדרשה לשאלות האלה מחדש, נופים של זיכרון כבר פתח אותן.