קשה להצביע על הנקודה המדויקת בה הפכה ישראל ממדינה שהושתתה על חזון סוציאליסטי למדינה המקדשת את משולש הקסמים הקפיטליסטי: "עבוד-קנה-זרוק". האם מדובר בחלק מתהליך גלובלי-עולמי, או שזה מצבה הייחודי של ישראל כ"מדינה קטנה ומוקפת אויבים"? האם האיום הביטחוני המתמיד מביאים אותנו לחיות ולקנות את הרגע ביתר שאת? מדוע הבנקים והרשויות מעודדים צריכת יתר? ואיך כל זה קשור לאוברדרפט שבו מצוי כל ישראלי שלישי?
"עוד" סוקר את עלייתה של תרבות הצריכה בישראל, מימי הצנע של המדינה הצעירה, ועד להררי הזבל של חירייה היום.