הניצול שלי

סיפורו של אסיר זונדר-קומנדו ששרד

״לא היתה לי ילדות. משחקי ילדים היו עבורי חיפוש בכיסי בגדי מתים, אחר פירורי לחם״

הבמאי איציק לרנר נחשף לעובדה שאביו היה בזונדר-קומנדו, רק אחרי מותו של האב. הוא יוצא למסע חקירה קשה, כמעט ללא ראיות, בניסיון להבין מה עבר על אביו ומדוע האחרון לא חשף בפניו את קורות חייו לפני מותו.

משמעותו המילולית של הביטוי זונדר-קומדו הוא "פלוגת עבודה מיוחדת". אך זו מכבסת מילים. הנאצים מינו בכפייה קבוצות של יהודים שיעבדו בתאי הגזים ובמשרפות. הם אלה שאולצו אחרי רצח היהודים בגז להוציא את הגופות ולשרוף אותן, לצד פעולות אחרות כמו חילוץ שיני זהב, גזיזת שיער או טחינת עצמות.
ומאחר שידעו יותר מדי על תהליך השמדה, כלומר "גהיימניסטרגר" –"נושאי סוד". הגרמנים חיסלו אותם בתירוצים שונים כל שלושה או ארבעה חודשים. פרימו לוי (משורר סופר, כימאי וניצול שואה) כינה אותם האומללים שבין האסירים.

חברי הזונדר-קומנדו ארגנו מרד, באוקטובר 1944. שמעו עליו עוד בפודקאסט של יד ושם, בקישור הבא.