ללא גבולות

סיפור של עליות וירידות שתלויות בסייסמוגרף הביטחוני – מדיני, סיפור אישי עם קונפליקט מייסר של מי שעובד בתל אביב, אבל בת זוגו  מתעקשת לגור בהר גילה. סיפור של טיפוס נדיר שחי בתחושת החמצה.

פרופ' יוסי לשם הוא זן נדיר של איש טבע והוא מניע עשרות פרויקטים בנחישות של בולדוזר. 'מר ציפורים' פרופסור יוסי לשם, דתי לייט, תמיר, סמכותי, בעל חן ישראלי מחוספס ויכולות שכנוע של איש מכירות שלא מכיר את המילה 'לא' כתשובה. הוא ישן ארבע שעות בלילה ויוצא מידי בוקר ברבע לשש מהר גילה שמעל בית לחם למשרדו באוניברסיטת תל אביב.
שנים חוקר יוסי את תופעת מיליארד הציפורים שחולפות מדי שנה בשמי ישראל, אבל לפני שלוש שנים נדהם לגלות עד כמה קטלניות הרעלות של חסידות, עגורים ודורסים בחניון הלילה באגמון החולה. יוסי מוצא פתרון: דורס לילה גרגרן במיוחד. כך הופכות התנשמות למחסל הלאומי של מכרסמים בשדות. 2700 זוגות של תנשמות רעבות הורידו דרסטית את שיעור המזיקים ליבול. יוסי הוליך את המיזם לירדן ולרשות הפלשתינית, גייס את תמיכת האיחוד האירופי והפך את דורס הלילה לסמל של דו קיום. בדרך למזרח תיכון חדש הוא יוזם כנסים, הדרכות, ייעוץ ועבודה משותפת ושוטפת בירדן, ברשות ובישראל.
מי שחוקר בלי הפסקה, מלמד באוניברסיטה ומדריך סיורי צפרים בכל העולם, גאה מאוד על פרויקט אחד – השיטה שפיתח במסגרת הדוקטורט שלו לניהול מעקב לווייני, סונארי ותצפיתי אחר עופות נודדים במטרה למנוע מפגשים טראגיים בינם לכלי תעופה. תאונות אוויריות כאלה כבר גבו חיים של שישה טייסים וריסקו מטוסי קרב.
המיזם קירב את יוסי לחלום נעורים שלא התגשם - להיות טייס. במהלך המחקר הגשים מקצת מהחלום. הוא בילה יותר מ- 1400 שעות בדאון ממונע, חוקר את סודות הניווט ונתיבי העופות הנודדים ומועבר למילואים בחייל הנחשק. חיל האוויר מיומן היום להימנע ממפגשים עם ציפורים נודדות בזכות רשת רדארים שמאתרת את נתיבי נדידה בהתאם לימי הופעת הציפורים. המיזם צמצם בכ- 90 אחוזים תאונות מטוסי קרב עם ציפורים וחסך מאות מיליונים, עלויות מטוסים שיכלו להתרסק. חיל האוויר נפגע קשה מהתרסקות מטוסי קרב ונפילתם אל המוות של שלושה טייסים.
יוסי חובר אסטרטגית לאנשי עסקים בעלי ממון שתורמים ולבטח יתרמו בעתיד לקידום הפרויקטים שלו. הוא יודע שבלי כסף קשה להטמיע מודעות לשמירת טבע ועם מה שנותנת המדינה אי אפשר אפילו להניע בולדוזר. בחבורת ה- VIP גם גנרלים בדימוס שידם עדיין בצמתי הקשרים. אולי זה הם שמצמצמים לאורחיו הפלשתינאים והירדנים את הביורוקרטיה המעיקה במחסומים ובגשרים. רק אדם אחד מסוגל לעכב את הבולדוזר של הטבע. רבקה, אשתו עומדת כחומה בצורה נגד רצונו לעקור מהשטחים כאשר ליבת עיסוקיו היא שלום אזורי באמצעות פרויקט התנשמות עם פלשתינים וירדנים. ועם כל הרקורד העשיר והעשייה שלא פוסקת, יש לו ליוסי כישלון אחד שהוא לוקח עליו אחריות ולא סולח לעצמו. ריבוי עיסוקיו מנע ממנו לעשות למען מלך העופות. הכחדת הנשרים היא דבר ודאי. בישראל נותרו 47 נשרים. הרעלות חקלאים כילו את הדורס האהוב עליו ויוסי בטוח שאם היה נלחם על הישרדות הנשר כמו על פרויקטים אחרים – היה מנצח. 
האם יש פתרון? – אם פרויקט התנשמות יוטמע במדינות נוספות במזרח התיכון ויוגבלו ההדברות הכימיות, אולי יתחדש כאן בית הגידול לנשרים.
קראו כאן על מחקריו ופועלו של פרופ׳ יוסי לשם באתר המרכז לטכנולוגיה חינוכית

סרטו של טובי ארבל

טובי ארבל החל את דרכו במדיה ככתב שטח של הרדיו והטלוויזיה בנגב, סיים תואר שני בקולנוע וטלוויזיה בניו יורק, היה במאי ומפיק בכיר בחינוכית, מנהל תכניות בכבלים, מפיק סרטי תעודה, תדמית ותוכניות אולפן מגוונות לכבלים וערך מגזינים בעיתון 'הארץ'. ארבל עובד מזה עשר שנים עם חברות טלוויזיה קנדיות, אמריקניות וגרמניות שהפיקו סרטים בישראל ונתן שירותי תוכן והפקה לצוותים שצילמו עבור PBS, ZDF, Arte, CBC ובעצמו הפיק וביים סרטים עבור National Geographic ששודרו ביותר ממאה מדינות. הפיק וביים סרטים וכתבות עבור כל ערוצי הטלוויזיה בישראל, הפיק סרטי תדמית לשירותי בריאות כללית, אהבה, עיריות, ההסתדרות, מרכז שניידר ועוד וכתב תוכן שיווקי לבנק הפועלים ופלאפון באמצעות גריי אינטראקטיב.
בתפקידו כמנהל תכניות בכבלים הקים שלוש מערכות של חדשות אזוריות ובנה אולפני שידור בבאר שבע, ברחובות ובצפון.
טובי ארבל זכה בפרסים ומלגות ובהן ציונים לשבח לסרטים: 'החיים יפים' ו'ללא גבולות' ומועמדות לפרס אופיר 2015 על הסרט "פרשת קוזלצ'יק".
סדרת כתבות שהפיק וביים בטלוויזיה החינוכית זכתה בפרס התקשורת של משרד הפנים ועל מצוינות בעבודתו בטלוויזיה החינוכית קיבל מלגת British Council.
החברה בניהולו פעילה בזירת הקולנוע התיעודי הבינלאומי במיוחד בשיתופי פעולה ובניהול הפקה ותחקיר עם חברות טלוויזיה גרמניות.
http://www.arbeltelevision.com/