סיפורו הדרמטי של הישוב דוגית - כפר דייגים ישראלי
הישוב דוגית הוקם בקצה הצפוני של רצועת עזה. החלום של מקימיו היה לייסד כפר דייגים בסגנון יווני בו ררוב התושבים מתפרנסים מהים, יוצאים וחוזרים לאזורי הדיג הסמוכים לחוף.
ואז קרה דבר מופלא: התושבים היהודים חברו לפלשתינים, שכניהם - ויחד הם יצרו שותפות אמיתית בה דגו יחד, אכלו יחד, צחקו יחד, בעברית מעורבת בערבית.
הפלשתינים הביאו את הסירות והידע. היהודים הביאו את הרישיןו לדוג, שכן על פלשתינים הוטלו מגבלות בשטחי הדיג, מחשש לפעילות טרור. אבל ברגע שהרישיון מוחזק על ידי ישראלי, אין מגבלות כאלה.
זהו השלב בו צוות הצילום והבמאי גיל קרני נכנס לתמונה. זו גם תחילתו של הסרט: הרמוניה בים אנשים, חוצה תרבויות ודתות ומתעלה מעל לפוליטיקה.
אלא שאז פרצה האינתיפאדה השניה. הכל השתנה.
תוכלו אגב לצפות בסרט נוסף במאגר, על פרשת א-דורה, המתאר את האינתיפאדה השניה.
דוגית טווחה מדי לילה והדייגים הפלשתינים לא יכלו יותר להגיע לדוגית. בתחילה חשבו כולם כי מדובר בענין זמני, אבל לאחר זמן מה, הדייגים הפלשתינים הגיעו, רק כדי לקחת את הציוד שלהם. היהודים התרגלו לצאת לים לבד ושיתוף הפעולה הפך לזיכרון רחוק, שרק שיחות טלפון מלאות שמחה וצחוק בין היהודים לפלשתינים עוד מזכירות אותו.
אחד הדברים היפים בסרט תיעודי הוא, שבניגוד לכתבה, מתבצע בו מעקב ארוך טווח, שמאפשר לרדת לעומק הדברים.
וכך, צוות הצילום ממשיך ומגיע שוב ושוב באינטרוולים או על פי התפתחויות ואירועים, לאט אל עבר הפינוי שבהתנתקות, המסיימת את הסרט.
בתמונה: פינוי סירת דיג מדוגית, במסגרת ההתנתקות. רוב המשפחות מדוגית התפרקו אחרי הפינוי. אייל גורן, מגיבורי הסרט הבולטים, נפטר ממחלה מספר שנים אחריה
בימוי: גיל קרני
הפקה: מני אליאס
מסלול של כבר קיים בסל הקניות שלך!
לחצו על המשך כדי להחליף את מסלול הרכישה.